ריק / אפרת צעדי

עודכן ב: ינו 2

שבת בבוקר

מתעורר לבית ריק

כי את כבר לא פה

ומשהו חסר

רק פיג'מה שהשארת

זרוקה על כיסא

מזכירה לי בשקט

רגעים של ביחד


מדליק סיגריה

למלא את היום

שום דבר כבר

לא מדליק אותי

לא לוקח אותי

אני איש יתום

יוצא למרפסת לנשום

אוויר שהוא נקי ממך


את תמיד אמרת

שאפשר למות מסיגריות

אבל לא אמרת

שאפשר לחיות

עם כאב

ויש לי הרגשה מוזרה

שאת עזבת כבר מזמן

כי הסתובבנו בבית

לא אוהבים

לא שונאים

סתם שני אנשים

סתם שני אנשים


רק התחיל היום

והנגיעות שלך בכל מקום

בדברים שאהבת

בספרים שהשארת

בגוף שלי שצועק

אלייך

ובדלת שטרקת

אחרייך


ויש לי הרגשה מוזרה

שאת עזבת כבר מזמן

כי הסתובבנו בבית

לא אוהבים

לא שונאים

סתם שני אנשים

סתם שני אנשים


והימים שעוברים

מחזירים לי לאט

את הלב

רק הריח של הפיג'מה

שלך עוד כואב

עוד כואב