ריק / אפרת צעדי

שבת בבוקר

מתעורר לבית ריק

כי את כבר לא פה

ומשהו חסר

רק פיג'מה שהשארת

זרוקה על כיסא

מזכירה לי בשקט

רגעים של ביחד


מדליק סיגריה

ויוצא למרפסת

נושם אוויר שנקי ממך

את תמיד אמרת

שאפשר למות מסיגריות

אבל לא אמרת

שאפשר לחיות

עם כאב

ויש לי הרגשה מוזרה

שאת עזבת כבר מזמן

כי הסתובבנו בבית

לא אוהבים

לא שונאים

סתם שני אנשים

סתם שני אנשים


רק התחיל היום

והנגיעות שלך בכל מקום

במפה שבחרת

בספרים שהשארת

בגוף שלי שצועק

אלייך

ובדלת שטרקת

אחרייך

ויש לי הרגשה מוזרה

שאת עזבת כבר מזמן

כי הסתובבנו בבית

לא אוהבים

לא שונאים

סתם שני אנשים

סתם שני אנשים

והימים שעוברים

מחזירים לי לאט

את הלב

רק הריח של הפיג'מה

שלך עוד כואב

עוד כואב

ויש לי הרגשה מוזרה

שאת עזבת כבר מזמן ...

צרו קשר

הירשמו לעדכונים

כל הזכויות שמורות לאפרת צעדי.
אין לשכפל, להעתיק, לצלם, להקליט, לתרגם, לאחסן במאגר מידע, לשדר או לקלוט בכל דרך אחרת כל חלק שהוא מהחומר באתר זה. שימוש מסחרי מכל סוג שהוא בחומר הכלול באתר זה אסור בהחלט אלא ברשות מפורשת בכתב מאפרת צעדי.